מעיקרי האמונה הנוצרית 

מעיקרי האמונה הנוצרית
עומר אמין מסאלחה

לידת הנצרות וגיבושה
האוונגליונים בברית החדשה מספרים כי ישו, מייסד הדת, נולד בעיר בית לחם שבהרי יהודה, בתקופת מלכותו של הורדוס. שמו העברי המקורי ישוע. אמו נקראה מרים הקדושה. האוונגליונים מספרים כי מרים לא התעברה מבעלה, אלא מרוח הקודש, כך שהיא נותרה בבתוליה על אף ההתעברות. כיוון שכך היא מכונה בנצרות "מרים הבתולה". היא שנייה בחשיבותה רק לישו עצמו, שכן היא האישה היחידה שלא נזקקה לחטא הקדמון כדי להתעבר. על פי הברית החדשה, מאמנים ואנשי דת, שמעו על התינוק, ובאו לבקרו והביאו לו מתנות כיוון שראו בו את מלך היהודים החדש וייחסו ללידתו חשיבות רבה. המלך הורדוס ששמע על כך הורה להוציא להורג את כל התינוקות בבית לחם. יוסף הספיק לברוח עם משפחתו למצרים, וכך הציל את התינוק. יש לציין כי ישו מיוחס בברית החדשה לשושלת בית דוד, והורדוס היה מלך מבית חשמונאי. משמת הורדוס, חזר יוסף עם משפחתו לארץ. משהתבגר החל ישו להטיף, ואף אסף סביבו תלמידים, אולם המפנה הגדול בחייו חל כשפגש את יוחנן המטביל. על פי האמונה הנוצרית, שפותחה במיוחד על ידי פאולוס , ישו הוא בנו של האלהים שירד לגאול את האנושות על ידי מותו. לפי אמונה זו, צליבתו בידי הנציב הרומי פונטיוס פילאטוס באה ככפרה על חטאי האנושות ועל החטא הקדמון. האוונגליונים מספרים כי ישו קם לתחייה שלושה ימים לאחר צליבתו, ועלה לשמים זמן-מה לאחר מכן. על פי האמונה הנוצרית יחזור ישו פעם נוספת על מנת לגאול את העולם באחרית הימים (אירוע המכונה "האפוקליפסה"). שמה של הדת נגזר משמה של העיר נצרת. העיר שבה גר ישו עם משפחתו רוב ימי חייו. כינוי דומה לנוצרים מופיע גם בקוראן ובקרב חלק מהמוסלמים - "נסארא". מרבית הנוצרים מכנים את עצמם "כריסטיאנים" ( באנגלית: Christians) או "משיחיים" (בערבית: מסיחיין). שמות אלו נגזרו מן האמונה הנוצרית הקדומה, כי ישו היה המשיח. ביוונית, וברוב השפות האירופיות, מכונה ישו: כריסטוס, מילה, שהיא תרגום מילולי של המילה העברית "משיח" .

עיקרי האמונה הנוצרית
1. קבלת השילוש הקדוש
2. האמונה כי ישו היה אל ואדם כאחד (אמונה שעוררה בעבר מחלוקת בין פלגים בנצרות ושבגללה פרשו המונופיזיטים)
3. האמונה כי צליבתו כאדם באה ככפרה על חטאי האנושות
4. האמונה כי ישו קם לתחייה מקברו ביום השלישי לאחר שנצלב
5. האמונה שמריה (מרים) שילדה את ישו הייתה בתולה לפני שילדה את ישו ונותרה בתולה לאחר לידתו (יש נוצרים החולקים על הסיפא של הדוגמה הזו).
6. אמונה בנצחיות הנפש
7. אמונה ביום הדין, שבו המתים יקומו לתחייה וישו יחזור וישפוט אותם
8. קבלת החלטות ועידת ניקיאה (ועידת בישופים, שהתכנסה בשנת 325 לספירה וקבעה את עקרונות הנצרות שלעיל. הפלגים השונים בנצרות חלוקים לגבי שאלת הסמכות לפרש את ההחלטות ולהתאימן לרוח הזמן).

קדושי הנצרות
- הספר המקודש לנצרות הוא הביבליה (Bible) הכולל את "הברית הישנה" (התנ"ך), בכריכה אחת עם הברית החדשה. הברית החדשה על-פי הנצרות באה לעולם כדי לחדש את הברית הישנה עם האל.
- מקום התפילה הדתי של הנוצרים מכונה כנסייה, המשמש למרבית הטקסים הדתיים: תפילה, טבילה, כלולות (טקסי נישואין), ועוד...
- איש הדת הממונה על התפילות בכנסייה מכונה כומר, ולו קהילת מאמינים, אנשי דת נוספים בסולם ההיררכיה הם בישוף וקרדינל (חשמן).
- הסמל של הדת הנוצרית הוא הצלב, המסמל את צליבתו וקורבנו של ישו.
- היום המקודש של הנצרות הוא יום ראשון, שבו נהוג לשבות מעבודה וללכת לכנסייה ואף נהוג לדחות אליו חגים ואירועים.
- המקומות הקדושים לנוצרים בארץ: בית לחם, נצרת, ירושלים ובה כנסיית הקבר שבה נקבר ישו ודרך הייסורים -הדרך שבה הלך ישו אל מותו, נהר הירדן, ומקומות נוספים שבהם עשה ישו ניסים לפי המסורת כמו הכנרת.

החגים הנוצריים
- ראש השנה הנוצרי.
- חג הפסחא - מציין את תחיית המתים של ישו לאחר צליבתו.
- חג המולד - מציין את הולדת ישו. (החג נחוג ב-25 בדצמבר ברוב העדות המערביות, אולם חלק מהכנסיות המזרחיות חוגגות את המולד ב-7 בינואר).
- חג העלייה לשמים (אסנסיון) - מציין את עלייתו של ישו השמימה.
- חג ההתגלות - מציין את התגלות האלוהים בצורת אדם.
- חג הבשורה.
- חג שבועות (פנטקוסט - חמישים יום ביוונית (7 שבועות)) - מציין את צליחת רוח הקודש על השליחים (האפוסטולים).
ישנם זרמים שחוגגים עממיים נוספים, שההיבט הנוצרי בהם אינו מרכזי, והינם שרידים מתרבויות קודמות, כמו ליל כל הקדושים וחג האהבה (יום ולנטינוס). חלק מהחגים אינם נחגגים על ידי זרמים מסוימים כמו חג הבשורה שאינו נחגג בכנסייה הארמנית. התאריכים שהם חלים יכולים להיות שונים בין הזרמים השונים כמו הקתולים והפרוטסטנטים שחוגגים את החגים באותו תאריך, לבין האורתודוקסים והארמנים שחוגגים את החגים בתאריכים אחרים.

היררכיה ותפקידים בנצרות
נזיר
אב מנזר (ארכימנדריט)
דיאקון
כומר
בישוף
ארכיבישוף
קרדינל (חשמן), מיטרופוליטן
פטריארך
אפיפיור, הסמכות העליונה בדת הנוצרית,(יושב בוותיקן ברומא)

הזרמים העיקריים בנצרות
הפלגים הנוצריים העיקריים בימנו, הם:
הנצרות המערבית
- הכנסייה הרומית הקתולית, עיקר מאמניה מרוכזים ב-: דרום אירופה ומרכזה, דרום אמריקה, מרכז אפריקה ומערבה, הפיליפינים ועוד...
- הכנסייה הפרוטסטנטית הלותרנית: (צפון אירופה, סקנדינביה)
- הכנסייה הפרוטסטנטית הקלוויניסטית (מרכז אירופה)
- הכנסייה הפרוטסטנטית האנגליקנית (בריטניה, צפון אמריקה, דרום אפריקה, אוקיאניה ועוד)
- הכנסייה הפרוטסטנטית האוונגליסטית מרבית מאמניה מרוכזים בארצות הברית.
- הכנסייה הפרוטסטנטית הפנטקוסטאלית (ארצות הברית, מערב אפריקה)
- הכנסייה הבפטיסטית (צפון אמריקה, רוסיה, אנגליה)
- הכנסייה המורמונית, מרבית מאמניה מרוכזים בארצות הברית.
הנצרות המזרחית
- הקהילה האורתודוכסית:
- הכנסייה היוונית האורתודוקסית (יוון, קפריסין)
- הכנסייה הרומנית האורתודוקסית (רומניה, מולדביה, סרביה ואוקראינה וגם במערב אירופה וארצות הברית)
- הכנסייה הפרבוסלבית (רוסיה, אוקראינה, בולגריה, סרביה ועוד)
- הכנסייה הג'אורג'ית.
- הקהילה האוריינטלית.
- הכנסייה הארמנית.
- הכנסייה הקופטית. (מצרים)
- הכנסייה החבשית.

מקורות:
* דוד פלוסר, המקורות היהודיים של הנצרות, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1980.
* אביעד קליינברג, הנצרות מראשיתה ועד הרפורמציה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1995.
* רבקה ניר (עורכת), הנצרות הקדומה - שלוש המאות הראשונות, האוניברסיטה הפתוחה, 2008.